בן הזקונים של שולמית ויחזקאל, נולד ביום ל' בתשרי תש"ך (1.11.1959) במושב בלפוריה. הוריו החלו את דרכם בארץ במושב בית-יוסף, שבבקעת בית-שאן, עזבו את המושב ורכשו משק במושב בלפוריה. אף שהיה קטן וחלש בילדותו, הצליח שמעון להתמודד בכוח רצון וביכולת תמרון יוצאת דופן ותפס את מקומו בחברת התלמידים. שמעון החל ללמוד בבית-הספר היסודי "יזרעאל" בעפולה והמשיך ולמד בבית-הספר האזורי החקלאי לבני המושבים "ניר העמק". הוא סיים את לימודיו במגמה הביולוגית.

בזמנו הפנוי מלימודים היה שמעון פעיל בהדרכה ב"צופים" בעפולה, ובאותו זמן היה פעיל בנוער המושבים. הוא גם מצא לו זמן לפעול כמתנדב בשירותי מגן-דוד-אדום בעפולה, ואף עסק בהדרכה - בלא תשלום. שמעון יזם וארגן גדוד בני-נוער מתנדבים למגן-דוד-אדום בעפולה, העביר להם קורסים בעזרה ראשונה והפעילם בתחנה. שמעון היה תלמיד מעולה, משכמו ומעלה, ומחנכיו אמרו שהיה בו ניצוץ של מנהיג שקולו נשמע והשפעתו על חבריו הייתה גדולה. במשך שנתיים הוא כיהן כיושב-ראש מועצת התלמידים בבית-ספרו. לאחר הלימודים נהג שמעון לעזור להוריו במשקם החקלאי.

שמעון גויס לצה"ל במחצית חודש יולי 1978. תחילה הוא התנדב לסיירת מובחרת, אך עקב מחלה נאלץ לנשור ואז התנדב לחיל-השריון. לאחר הטירונות, השתלם שמעון בקורסים רבים: קורס מקצועות הטנק, קורס מפקדי טנקים, קורס קציני אג"ם וקורס קציני שריון. הוא הוסמך כקצין, ונשלח לשרת כמפקד מחלקה ביחידת שריון. שמעון הוגדר בפי מפקדיו כקצין טוב מאוד, הדורש הרבה מחייליו, אבל דורש מעצמו עוד יותר. בהגיע זמנו להשתחרר מהשירות הסדיר, נענה שמעון להפצרות מפקדיו והצטרף לצבא-הקבע.

כשפרצה מלחמת שלום הגליל, נשלח שמעון בראש חייליו לטהר את כביש החוף. הוא לחם בגבורה, השמיד כלי אויב והרג מחבלים רבים. ביום י"ז בסיוון תשמ"ב (8.6.1982), נפל סגן שמעון בקרב בלבנון במלחמת שלום הגליל והובא למנוחת עולמים בבית-הקברות במושב בלפוריה. הוא השאיר הורים ושלוש אחיות.

במכתב התנחומים של שר הביטחון למשפחה השכולה, נאמר: "שמעון היה קצין טוב מאוד, גילה ידע מקצועי בתחומים עליהם הופקד. יצר קשר טוב עם אנשיו". מפקדו, שעמד על תכונותיו, ציין: "שמעון בעיני הוא קודם כל לוחם. לוחם עבורי פירושו אדם, לוחם פירושו צניעות... שמעון נשאר בעיני תמיד כבחור צעיר ושחרחר, טוב לב ומסור, מופנם משהו ועם נפש של לוחם. שמעון מצטרף אל חבורה מופלאה של חברי הטובים ביותר שאבדו בנתיבי קרבות ארוכים וקשים, וכך אזכור אותו".

משפחתו הוציאה לאור חוברת זיכרון, ובה תולדות חייו ומעשיו ודברים לתיאור דמותו. כן הקימה המשפחה על-שמו ולזכרו פינת חי במושב בלפוריה.